פסק-דין בתיק ת"א 1060-01

1.                   תובענה זו עניינה מחלוקת כספית אשר נתגלעה בין הצדדים סביב התחשבנות הנוגעת לעבודות שביצעה התובעת עבור הנתבעת.

     המסגרת העובדתית:

2.                  התובעת הינה חברה העוסקת בביצוע פרויקטים לעבודות בנייה, פיתוח ותשתיות. הנתבעת, הינה חברה עירונית, בשליטת עיריית אשדוד, אשר עוסקת בביצוע עבודות פיתוח ותשתית בעיר.

3.                  בחודש 9/97 פרסמה הנתבעת מכרז לביצוע סלילת כביש בקטע כביש בכניסה הדרומית לעיר אשדוד. התובעת זכתה במכרז ובעקבות זכייה זו נחתם בין הצדדים הסכם מיום 17.11.1997 לביצוע עבודות פיתוח וסלילת כביש S באשדוד, בתמורה לסך של 6,043,368 ש"ח (לא כולל מע"מ).

4.                  ביום 20.11.97 מסרה הנתבעת לתובעת צו להתחלת ביצוע העבודה, לפיו נקצבה תקופה בת 8 חודשים לביצוע והשלמת העבודות מיום 1.12.97 ועד ליום 1.08.98. עבודות התובעת בוצעו תחת הפיקוח של מהנדס הנתבעת, מר מאיר סגל, אשר שימש כמנהל הפרויקט וכן בפיקוח של מפקח הפרויקט מטעם הנתבעת, המהנדס מר קרפ.

5.                  אין חולק כי במהלך ביצוע העבודות על ידי התובעת נתגלו מי תהום, אשר הצריכו ביצוע של עבודות נוספות וחריגות, אשר לא תוכננו מלכתחילה, ואין חולק כי ביצוע העבודות נמשך מעבר לתקופה הקצובה בחוזה.

6.                  במהלך ביצוע העבודות הגישה התובעת לנתבעת חשבונות חלקיים לתשלום, עד חשבון טרום סופי - חשבון מס' 11 כולל. על חשבונות חלקיים אלה שהגישה התובעת לנתבעת בוצעו תיקוני מחירים וכמויות, על ידי נציג הנתבעת, וכנגד כל חשבון  שהוציאה התובעת הוצא חשבון נגדי לתשלום הנתבעת, על פיו שולם החשבון החלקי לתובעת.  ביום 15.12.98 הגישה התובעת לנתבעת חשבון טרום סופי נוסף - חשבון מס' 12. מאחר ולא בוצעה מסירה סופית של העבודות לא אושר חשבון זה כחשבון סופי אולם, הנתבעת אישרה היקף עבודות בסכום כולל של  8,270,596.60 ש"ח (לא כולל מע"מ), על פי חשבון זה, לאחר קיזוז חלק מן הסכומים שנדרשו על ידי התובעת, ושילמה לתובעת הפרשים בהתאם, בחודש 10/99.

ביום 30.12.98 הגישה התובעת לנתבעת חשבון סופי - חשבון מס' 13 - בסך של 9,806,228.44 ש"ח לא כולל מע"מ ובהתאם דרשה את ההפרשים המגיעים לה לטענתה. הנתבעת חזרה ובחנה את המחירים והכמויות אשר אושרו לתובעת במסגרת החשבונות החלקיים, ואשר בהתאם שולמו לתובעת סכומי הביניים, על חשבון העבודה, והוציאה, רק כעבור כ 22 חודשים, ביום 10.07.00, חשבון סופי נגדי (מס' 13), על פיו התשלום הכולל המגיע לתובעת הינו 8,032,553.60 ש"ח בלבד (לא כולל מע"מ).

חשבון זה הביא את הנתבעת למסקנה כי שילמה לתובעת כספים ביתר, לנוכח העובדה כי הסכום המצטבר ששילמה לתובעת, עד לאותו מועד, היה סך של  8,270,596.60 ש"ח. את סכום ההפרש בסך של 238,049.10 ש"ח, דרשה היא מן התובעת.

למען הנוחות מכאן ואילך כל הסכומים הנקובים הינם ללא מע"מ, כמפורט להסכם שבין הצדדים.

7.                  כך נמצאו הצדדים חלוקים סביב נושא ההתחשבנות ביניהם. בעוד התובעת טוענת כי הנתבעת חבה לה את ההפרש שבין הסכום הנקוב בחשבון הסופי מס' 13, סך  של  9,806,228.14 ש"ח לבין הסכום ששולם לה סך של 8,270,596.6 ש"ח. טענה מנגד הנתבעת כי שילמה סכום עודף של 238,049.10 ש"ח.

8.                  מחלוקת זו, הנוגעת להתחשבנות בין הצדדים, נובעת בעיקרה מעבודות נוספות להן נדרשה התובעת במהלך עבודתה לנוכח גילויים של מי תהום באתר העבודה, אשר הצריכו  שינויים ותוספות בעבודה, אשר לא תוכננו מלכתחילה. שינויים תכנוניים אלה הובילו הצריכו הגדלת התקציב, אשר אושר על ידי עירית אשדוד, מזמינת הפרויקט מהנתבעת, לשם ביצוע הפרויקט. דבר אשר יצר מחלוקת בין עירית אשדוד לבין הנתבעת סביב סוגיית ההתחשבנות שביצעה הנתבעת אל מול התובעת. לטענת התובעת מחלוקת זו נוהלה על גבה, עת חזרה בה הנתבעת מסיכומי מחירים שהיו לה עימה והחלה לקצץ בחשבונות כדי לרצות את עירית אשדוד.

9.                  כבר עתה אומר כי אין לי אלא להצר על התנהלותם הקשה של  הצדדים בתיק זה. אשר "לגילוי" המפתיע של מי תהום, במהלך ביצוע חפירות על ידי התובעת, טוב אם גילוי זה היה נמנע מלכתחילה. אולם, גם אם אירע ניתן היה למנוע ולייתר מחלוקת זו אילו השכילו הצדדים בזמן אמת, ועוד בטרם ביצוע העבודות, לסכם על מחירים והיקפי עבודה נדרשים.

כאמור, נדרשו הצדדים לפתחו של בית המשפט וגם אז לא נרתעה התובעת להעמיד את תביעתה, אשר הוגשה זמן קצר לאחר פרוץ המחלוקת, להעמיד את תביעתה על סך של למעלה מ- 6 מיליון ש"ח, כלום באמת סברה התובעת, לאחר שקיבלה תשלום כולל בגין עבודותיה המגיע לסך של כ- 8 מיליון ש"ח (2 מיליון מעבר למחיר החוזי) כי מגיע לה סכום נוסף של כ- 6 מיליון.

הנוהג של "ניפוח" תביעות הינו נוהג פסול שיש למגרו. בעל דין המגיש תביעה מנופחת שלא לצורך חושף את היריב להוצאות הגנה כבדות. אין עלותה של הגנה בתיק של 10,000 ש"ח דומה לעלותה של הגנה בתיק של 6 מיליון ש"ח. לפיכך, גם אם ימצא כי זכאית התובעת להפרשי תשלומים, אך ימצא כי תביעתה מופרזת באופן בלתי סביר יבוא הדבר לידי ביטוי באי פסיקת הוצאות לטובתה.

10.              תביעתה של התובעת, אשר הוגשה בחודש פברואר 2001, הנוגעת בעיקרה לפער בחשבונות הסופיים תפח לסכום תביעה על סך של 6,281,187 ש"ח, על פי ראשי התביעה הבאים:

א.      תשלום עבור עבודות במי תהום - סך של 474,802 ש"ח.

ב.       תשלום עבור עבודות עפר וחפירה - סך של 251,416.50 ש"ח.

ג.        תשלום עבור רווח קבלני מופחת - סך של 16,496.38 ש"ח.